יום שני, 6 באוגוסט 2012


תג המחיר של שיחזור ידע אבוד או The cost of lost knowledge

בחודש יולי נסעתי לטיול בארכיפלג Svalbard – קבוצת איים בקו רוחב 76 – 81, הידועה גם בשם שפיצברגן. בנקודה הצפונית ביותר היינו במרחק של פחות מ 600 מייל מהקוטב הצפוני.  בתמונה הבאה אני עומד על קרחון מפורסם בשם ה 14 ביולי שנראה כמו נהר קרח הנשפך לים.
 



בתום הטיול סביב שפיצברגן נסענו לאוסלו ושם ביקרנו במוזיאון קון טיקי. הכרתי את הסיפור של קון טיקי עוד מגיל 13. מתנה מאד מקובלת לבר מצוה הייתה ספר, ואחד הספרים שקיבלתי היה "מסע קון טיקי" מאת תור הייארדל. הספר שיצא לאור בשנת תשי"ג (1952-3) ונמצא עדיין ברשותי, מתאר מסע הרפתקני באוקיאנוס על גבי רפסודה. זכרתי היטב את הסיפור מה שהוסיף לי נופך מיוחד לביקור במוזיאון.
הרקע למסע: תור הייארדל, חוקר נורבגי שמע מתושבי פולינזיה סיפורים על המנהיג הראשון שלהם בשם טיקי שהגיע מארץ גדולה מעבר לים. הייארדל העלה השערה שהארץ הגדולה מעבר לים היא פרו. ההנחה, שעל פניה נשמעה אבסורדית לחלוטין, הייתה שלפני 900 שנה הגיעו תושבים מפרו לאיי פולינזיה, מרחק של  כ 8,000 ק"מ, על גבי רפסודות עץ. כדי להוכיח את השערתו הוא החליט לנסות ולבצע מסע דומה בעצמו, דהיינו לחצות את האוקיאנוס על גבי רפסודה. הגישה העקרונית של תור היירדאל הייתה  שכדי להצליח עליו לבנות רפסודה זהה לרפסודות שהשתמשו בהן הפרואנים באותה תקופה, אבל הידע לבנית הרפסודה לכל פרטיה אינו קיים יותר וצריך לשחזר אותו כמעט מאפס. ובכן איך משחזרים את הידע ? קודם כל בודקים בספרות. ואכן נמצאו סקיצות ותיאורים של רפסודות שנכתבו על ידי ספרדים שהגיעו לפרו בתקופות שונות.  במאמר המכיל קטעים מההרצאות של תור היירדאל המתארים את ההכנות לבניית הרפסודה מצוטט דיווח של שני ספנים ספרדיים משנת 1748 המסביר את שיטות ההיגוי של הרפסודות. נמצאו גם סקיצות כגון זו משנת 1841:

הרפסודות היו בנויות מ 9 גזעים גדולים של עצי בלזה (עצים קלים במיוחד), קשורים זה לזה ומחוברים עם קורות רוחב. על המשטח הוצבו תורן עם מפרש רבוע גדול ותא במבוק. ההיגוי היה בעיקר עם מוט היגוי אחורי. הרעיון המרכזי ברפסודה הוא שהמים רק יוצאים דרך המירווחים בין הגזעים ולא עולים למשטח ולכן הרפסודה לא טובעת והיא בטוחה כל עוד היא לא מתפרקת. תור היירדאל בנה רפסודה קטנה וערך ניסויי השטה לפני שהחליט סופית על המבנה. שאלת מפתח היו החבלים. מומחי ספנות ניסו לשכנע שחבלים רגילים לא יחזיקו מעמד והמליצו על כבלי מתכת. תור הייארדל לא השתכנע והשתמש בחבלים שהוא וצוותו קלעו ביד. להלן ציטטה מהספר על תגובת אנשי הכפר בפולינזיה שהגיעו אליו עם הרפסודה: "כולם.. עקמו את אפיהם על החבלים. חבלים מעין אלו אינם מחזיקים מעמד זמן רב במי מלח ובשמש.  הם הראו לנו בגאווה את החבלים בסירותיהם. אלה קלועים היו מקנבוס ויכולים להחזיק מעמד בים במשך חמש שנים". לסיכום, הידע ששוחזר הספיק כדי לבצע את המסע האתגרי ולעבור אותו בשלום. 
זו תמונה של הרפסודה המקורית ממוזיאון קון טיקי באוסלו:


מבנה הרפסודה מתואר ביתר פירוט בסרטון הבא:


 איך מתקשר הסיפור לזה לתג המחיר של שחזור ידע אבוד:  אחד הנושאים המרכזיים בתחום ניהול הידע הוא המשכיות ידע (שימור ידע). במקרה של רפסודת קון טיקי שיחזור הידע שלא נשמר עלה בלא מעט מאמץ והצריך לקחת סיכונים גדולים - במקרה זה כל ששת המשתתפים סיכנו את חייהם בהימור שהידע שוחזר כהלכה. הצורך בשיחזור ידע קיים לא רק לגבי ידע בן 1,000 שנים אלא אף לגבי ידע "טרי" הרבה יותר. להלן מספר דוגמאות:
 # חברת Steinway  החליטה לשוב ולייצר פסנתר שייצורו הופסק שנים ספורות קודם וגילתה להפתעתה שהשרטוטים נעלמו.
 # כ 25 שנים לאחר הנחיתה על הירח חיפשו בנאסא את פרטי התכנון של רקטת הסאטורן. התברר שהשרטוטים אינם בנמצא, אינם ניתנים לשחזור וצריך לבצע את הפיתוח מחדש.  
 # בשנת 2009 פורסם מאמר בשםthe US forgot how to make Trident missiles"  How" המציג בעיות בחידוש ראש נפץ גרעיני של טיל טריידנט. מתברר שנשכחו פרטי הייצור של חומר קריטי בשם fogbankהמדענים שפיתחו את החומר פרשו, והידע שלהם "פרש" יחד אתם:
' But vital information on how Fogbank was actually made had somehow been mislaid. "NNSA had lost knowledge of how to manufacture the material because it had kept few records of the process when the material was made in the 1980s, and almost all staff with expertise on production had retired or left the agency," '
הדגשה לגבי האנגלית: המלה few (בניגוד ל- a few) היא בעלת מובן שלילי ופירושה בציטטה לעיל הוא שהיה מעט מדי תיעוד.
תג המחיר של הצורך בשחזור הידע במקרה הזה: הוצאה ישירה של 69 מיליון דולר ועיכוב של יותר משנה באספקה.
שלושת המקרים האלה מדגימים היטב עד כמה הטיפול בהמשכיות הידע הינו צורך חיוני לארגונים. מנהלים מפנימים בקלות יחסית את הנזקים של אי ניהול ידע. לכן, כאשר מנסים לשכנע את ההנהלה להתניע מיזם ניהול ידע בארגון כדאי להציג מקרים שקרו בארגון ואת הנזקים הישירים: כמה משאבים היה צריך להשקיע בשחזור, כמה זמן הפסידו, הנזק ליוקרה, הנזק לאמינות וכו'. 

KAHOOT כאמצעי להגדלת נוכחות סטודנטים, להגברת עניין ולשיפור קליטת החומר המועבר

אני מלמד ניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קורס אחד מיועד לתלמידי שנה ד' (עם אפשרות השתתפות של תלמידי ...